יסמין אהובה.
קשה לכתוב מלים אלה, הדורשות הכרה בכך שאת אכן אינך. את כבר לא עמנו, ולעד אבדה לנו נוכחותך, על התבונה, הרגישות, החום האנושי והמסירות לזולת שכה אפיינו אותך. בראשי חולפות תמונות, צבועות בצבעים עזים: יסמין יוצאת אליי ממשרדה במועדון הסגל, מברכת אותי לשלום, מחבקת בעוצמה. יסמין ואני צוחקות בנופש הסגל בים המלח, בפברואר 2022. יסמין מגישה לנו צידניות לבנות יפות עם "גודיז" בקבלת הפנים המפנקת במלון בקיסריה, בנופש הסגל בחורף 2023; יסמין מתענגת על ההנאה שלנו המרצות והמרצים בסדנת ניפוח הזכוכית, מחייכים לאור ה"יחד" המלבב ושמחים כמו ילדים כשמעתירים עלינו בנופש את הפינוקים שהכינו לקראתנו ועבורנו. יסמין עונה לי בטלפון בקול חם וערב, מסייעת לי בהקשבה ובחשיבה על פתרון, תמיד באמפתיה. תמיד עם רגישות למה שנאמר, ולמה שלא, תוך הבנת האילוצים והמגבלות. יסמין עונה במייל, מגלמת במילותיה הטובות והמדויקות כאחד את הידיעה שיש לסגל גב. יסמין שם, תמיד שם, מסורה וזוכרת ודואגת; מקצועית, מסייעת, רגישה. חכמה. משרה ביטחון. רואה את האדם; רואה את הקבוצה, ואת הארגון; ובעיקר אוהבת אדם.
ולחלוטין בלתי נסבל שאכן את אינך.
יהי זכרך ברוך.